ילדים טבעונים

12899812_1079890608698698_1942282933_n

אנחנו משפחה טבעונית, מה שאומר שגם ילדיי טבעונים. כשהחלטנו לעבור לאורח חיים טבעוני הילדים שלי היו בני 5 וחצי ו- 7. מאוד חששנו בהתחלה, מה נגיד להם? איך נסביר את השינוי? האם הם יבינו? איך הם יתמודדו? האם זה בריא להם? מה אתן להם לאכול? כל כך הרבה חששות ותהיות, פחדים ותובנות…. אז קודם כל לקחנו נשימה עמוקה. להירגע. הכל בסדר.

השלב הראשון מבחינתי היה ללכת לייעוץ תזונתי עבור הילדים. ניגשתי לייעוץ תזונתי של תזונאית קלינית דרך עמותת אנונימוס. היא עשתה לי קצת סדר בדברים, מה כדאי לתת ועל מה להקפיד, בהתאם למה שילדיי אוהבים לאכול. חייבת לציין שתזונתם היתה שונה מאוד אז מאשר היום, אני כל כך שמחה על השינוי הזה, היום הם אוכלים בריא יותר באופן משמעותי!

השלב השני היה להתחיל לשוחח עם הילדים. ילדים מאוד מתחברים לזכויות בעלי חיים.. עם הילדים שלי התחלתי לדבר בעיקר על הזכות של בעלי החיים לחופש. הראיתי להם תמונות של פרות חופשיות לעומת פרות ברפת או תרנגולת בלול לעומת תרנגולת חופשיה. אפשר לדבר איתם ממש בפשטות, למשל ״אני קצת עצובה בגלל שאנחנו אוכלים את התרנגולת, היא גם רוצה לחיות ואני מעדיפה לא לפגוע בה״ או ״הפרה סגורה ברפת כי חולבים אותה בשביל המעדן שלי וזה נשמע ממש לא נעים לחיות ככה, אני חושבת שאוותר על המעדן ואקנה מעדן טעים אחר שלא הפריע לפרה״… אלו רק דוגמאות כמובן, התאמתי את הנושאים והסגנון לגיל של הילדים ולפידבק שקיבלתי מהם בשיחה. יש גם סרטונים שיכולים לסייע, חשוב לצפות בהם בפרטיות לפני כן כדי לוודא שאין תכנים קשים מדי. למשל:  אמפתיה או  Bo the cow 

מבחינת הילדים השינוי היה מעט יותר הדרגתי מאשר אצל בעלי ואצלי (אנחנו עברנו לטבעונות ממש בטווח של ימים). לאט לאט התחלנו להוציא מהבית את האוכל הלא טבעוני (למשל- מה שנגמר פשוט לא קניתי יותר או קניתי חלופה טבעונית). לחלק מהדברים היתה הסתגלות הדרגתית, כמו לחלב בשוקו או בקורנפלקס. הייתי שמה בכל פעם כמה שלוקים של חלב סויה/שקדים/אורז (מה שתבחרו) ביחד עם חלב הפרה אליו היו רגילים, לאט לאט הגדלתי את כמות החלב הצמחי לעומת חלב הפרה עד שהוא נעלם כליל מהכוס.

הילדים התקשו לעיתים, בעיקר מחוץ לבית, כי בבית די מהר הכל היה טבעוני. ראיתי את זה כדבר לגיטימי… אם הייתי איתם- למשל בימי הולדת – הראיתי להם אופציות טבעוניות שהם יכולים לבחור מתוך השולחן הגדול (רוב החטיפים טבעוניים – במבה, ביסלי, וופלים, תפוצ'יפס, בייגלה…), הבעיה בדר"כ היתה לי עם העוגות… לבת שלי היה קשה לסרב לעוגת ברבי מלאה בקצפת למשל, לבן שלי ממש לא.. זה אישי. לכל ילד יש את הנקודות שבו הוא חש קושי וחשוב לגלות לכך רגישות.

מבחינתי- אמרתי לה שזו בחירה שלה אבל… היא צריכה לזכור למה אני למשל בוחרת שלא לאכול מן העוגה הזו. היו פעמים שהיא בחרה להתעלם ולאכול. הן היו מעטות מאוד וממש בתחילת הדרך, כשהטבעונות עוד לא ממש מבוססת. בהמשך ראיתי איך יותר ויותר פעמים היא בוחרת לא לאכול את העוגה וגאה בעצמה על בחירתה. למשל, היתה אומרת לי "אני לא אוכלת מזה. אני אוהבת פרות ואפרוחים ולא רוצה לפגוע בהם". כשהתאפשר לי להתארגן מראש, הייתי מביאה איתי משהו טעים (למשל מאפינס שוקולד קטן או ממתק שהיא אוהבת במיוחד או  מאפינס ירקות  למי שפחות אוהב מתוק).

היום- תמיד יש לי במקפיא כמה מאפינס קטנים או פרוסות קפואות של עוגת שוקולד טבעונית וכשיש חגיגה או יום הולדת בכיתה אני שולחת איתה את המאפינס/העוגה והיא נהנית כמו כולם. בכיתה יש לה גם קופסא אצל המורה עם עוגיות וחטיפים טבעוניים ואם יש חגיגה שלא ידעתי עליה מראש, היא בוחרת לה משהו טעים מהקופסא 🙂

אני מקפיאה את העוגה ללא ציפוי ופשוט מורחת ממרח שוקולד השחר פרווה (עם פקק צהוב) ומפזרת סוכריות, הנה כך-

12784603_1064819166872509_799265182_n

הבן שלי למשל, התקשה לוותר על חמאה בלחם, זה היה הדבר החלבי האחרון שהוצא מהבית. התהליך הוא לגיטימי, גילינו סבלנות לקושי שלו ולאט לאט חשפנו אותו לממרחים חדשים.

חשוב לי לציין, שמדובר על שבועות אחדים ולא מעבר לזה. זה לא דבר שאפשר למשוך יותר מדי. לטעמי, חוסר עקביות עלולה ליצור בלבול אצל ילדים. בתקופת מעבר זה בסדר, אבל כל הזמן להזכיר למה אנחנו לא אוכלים את זה, למה אנחנו בוחרים אחרת… וכל הזמן הצעתי לוותר על המוצר הלא טבעוני והזמנתי אותם לנסות מוצרים חדשים. כמובן שדאגתי להכין אוכל טעים, זה תמיד עוזר 🙂

לפי ראות עיניי, חשוב להבין את התהליך שלהם אבל לא לוותר ולהגיד "אלו ילדים", כי אחרת זה לא ילך. לילדים אין הרבה בחירה בחייהם, מעצם היותם קטינים הם די נתונים לכללי ההורים… בכל תחום, גם בתזונה.

חשוב לזכור שהתהליך תלוי בגיל וגם בהרגל. היום הם כבר טבעונים מספר שנים, הדברים האלה לרוב עוברים לידם… הם יותר בוגרים ומסוגלים להבין למה אנחנו בוחרים בטבעונות. אני משוחחת איתם הרבה על הנושא, כל הזמן מחזקת להם את הסיבות לבחירה שלנו כשאני מקווה שימשיכו אותה בעצמם כשיגדלו, גם עבור בריאותם וגם עבור בעלי החיים.

העיצה הכי טובה שאוכל לתת לכם היא – הסברה. 

החיים כטבעונים מלאי התמודדויות. מול חברים בבית ספר, בית הספר עצמו, ימי הולדת, חגיגות בכיתה וכו'… לכן, אני יכולה לרכז את כל הנושא למילה אחת- הסברה. כן, פשוט כך. כשהילדים מבינים למה אנחנו טבעונים, כשהם מבינים את ההגיון שעומד מאחורי ההחלטות – אזי קל להם יותר לעמוד מאחוריהן. רוב ההסברה בגילאים הצעירים נעה סביב זכויות בעלי חיים ומעט מוזכר העניין הבריאותי. ילדים מזדהים בקלות רבה עם בעלי חיים ולכן קל להם להבין את ההקשר בצורה פשוטה יחסית.

כמובן, יש להתאים את ההסברים לגיל הילד, למידת ההבנה שלו וגם לרצון שלו לדעת. יש דברים שקשה להם יותר לשמוע ולכן צריך להיות מאוד רגישים לתגובות שלהם, לאפשר להם להוביל את השיחה ולשאול שאלות וכד'. חשוב להפעיל שיקול דעת בתכנים אותם אתם מעלים.

טבעונות היא לא דיאטה או הגבלה תזונתית, היא הרבה הרבה מעבר לכך. טבעונות היא דרך חיים שאכן יכולה להיות לעיתים לא קלה, מעצם היותה שונה מהרוב (לצערינו זה עדיין כך, למרות ההתעוררות והמעבר של אנשים רבים לטבעונות).

אני מקפידה כל הזמן לעורר שיח סביב הנושא. לשוחח עם הילדים על הקשיים (אם יש), לתת להם כלים למענה מול מבוגרים או חברים, מענה שנוח להם ומתאים לאורח חיינו ובעיקר להיות איתם בחוויה שלהם, גם אם היא לא נוחה לנו. אוסיף גם שאני דואגת להפיץ את הבשורה, אני בדר"כ מספרת די מהר על כך שאנחנו טבעונים ואז רוב השיח הראשוני נעשה מולי ולא מול הילדים. המורה, השכנה, החברים, הדודים… כולם יודעים שאנחנו טבעונים ואת כל הטענות או החששות הם מוזמנים להעלות מולי 🙂

שוב, חשוב לזכור שזהו תהליך. עבור ההורים ועבור הילדים. לכל משפחה מתאים משהו אחר ובקצב אחר… היום אני הרבה יותר בטוחה בעצמי ובדרכי מאשר בחודשיים הראשונים שלי כטבעונית.

מאוד ממליצה למצוא מקום בטוח להתייעצויות. קבוצות בפייסבוק (הורים טבעונים למשל), חברות אוהדות ומכילות וכו'. שתפו, התייעצו, העזו, נסו, טעו, תהנו, תתלבטו. זו הדרך הנכונה. אין כאן אמת אבסולוטית ואתם תדעו מה טוב עבור ילדיכם, מה יקל עליהם ומה מדבר אליהם.

דבר אחרון לפני סיום…

הרבה אנשים קוראים לטבעונות אצל ילדים "כפייה". 

המילה "כפייה" היא מאוד שלילית. למה רק בטבעונות, פתאום אני כופה על ילדיי? בכל תחום אחר בחייהם אני מחנכת, דורשת, מלמדת… רק בטבעונות אני פתאום "כופה".

ילדים, מעצם היותם קטינים, אינם יכולים לקבל החלטה בעצמם בהרבה תחומים בחייהם. כהורים, תפקידנו להראות להם את הדרך, לחזק אותם במהמורות שהם נתקלים בהן, להזין את גופם ונפשם וכו'.

מבחינתי, חינוך ילדיי לטבעונות זה הרבה מעבר לאיסור של "לא אוכלים בשר/חלב/ביצים". טבעונות אינה רק בחירה תזונתית, היא אורח חיים שלם בעיניי. אני מחנכת את ילדיי לראות את החלש, להתחשב בו, לא לפגוע בו. מחנכת אותם לא לנצל מישהו רק כי זה משרת אותי. ואלו לא רק ססמאות, זו דרך החיים שלנו… וכן, יש גם איסורים- כמו בכל תחום בחייהם… לילדים יש הרבה איסורים אין מה לעשות. למשל, אסור להקפיץ כדור בבית, אסור לאכול ממתקים לארוחת ערב, אסור להתחצף למורה, אסור לשתות קולה/קפה וכד'. בתור הורה אני אחראית על מה שהם מכניסים לגופם ואני בוחרת להזין אותם במזון בריא ככל האפשר. בתור הורה אני אחראית גם על צמיחתם האישית ולכן אני בוחרת להזין את נפשם בסבלנות, אחריות אישית, חמלה, אכפתיות וכיבוד הזולת (האנושי והלא אנושי).

בשורה תחתונה, לילדים יש בחירה, אבל בתוך הגבולות. הם לא בוחרים את הגבולות. ביום קר אני מאפשרת לבת שלי לבחור בין סוודר ורוד או ירוק אבל לא אאפשר לה לבחור שמלה קיצית קצרה. אז הגבול נבחר על ידי ובתוך הגבול אני מאפשרת לה בחירה. כך גם בטבעונות. אנחנו לא אוכלים חיות, זה הגבול… בתוך הגבול אני יכולה לאפשר להם בחירה.

אל תבהלו מהקשיים שיצוצו בדרך, אל תפקפקו בבחירתכם. דרך של אהבה, חמלה, כיבוד הזולת, חינוך לקבלת האחר ואי אלימות, אינה יכולה להיות טעות, גם אם היא לא תמיד קלה.

שיהיה המון בהצלחה 🙂

כדי לראות דוגמאות לארוחות עברו ללשונית "מה הילדים שלי אוכלים?"

** במידה ויש למישהו שאלות או מעוניין להתייעץ, אשמח לנסות לסייע מנסיוני האישי 🙂

 

רשימת קריאה מומלצת:

כתבה של טל חייקין (דיאטנית)- ילדים טבעונים 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

4 תגובות על ילדים טבעונים

  1. שני הגיב:

    קראתי בעניין רב. תודה

    אהבתי

  2. רומי הגיב:

    מקסים! מתחברת מאוד לדרך שלך. הבת שלי בת שנתיים העברנו לטבעונות רק לפני 3 חודשים ואני כבר 9 חודשים. קניתי לה עכשיו ספרים, מקווה שיהיה לה קל ושאדע להתמודד בצורה טובה כמוך 🙂

    אהבתי

    • mommy vegan הגיב:

      היי רומי 🙂
      לא הכל קל ויש מהמורות ופיתולים בדרך… חשוב להיות סבלנים וקשובים ועם זאת להעביר את המסר בצורה מאוד ברורה… כמו בכל חינוך ערכי 🙂
      אם תרצי להתייעץ, מוזמנת לפנות בפרטי דרך הפייסבוק

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s